הנוהל של גילוי מרצון נועד על מנת לאפשר לרשות המיסים לגבות חובות מנישומים. עם זאת, ההבדל בין הנוהל הזה לבין הפעלת סנקציות אחרות שגם המטרה שלהן היא לגבות מיסים בא לידי ביטוי בהשתתפות האקטיבית של הנישומים.
למידע נוסף על גילוי מרצון.
נוהל גילוי https://www.solomon-finance.co.il/%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%a9%d7%9c-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f/ (הליך של גילוי מרצון)מרצון למעשה מעודד את הנישומים להצהיר על העלמות הון ומיסים חסרים שלא שולמו על ידם. בתמורה, הנוהל מבטיח שברשות המיסים דווקא לא יפעילו את הכלים שעומדים לרשותם ואף לא יגבו את הקנסות והריביות בגין אותם מיסים חסרים.
המאפיינים של גילוי מרצון
גילוי מרצון אמור לייצר מצב שבו שני הצדדים המעורבים בתהליך גביית המיסים יהיו מרוצים וישתפו פעולה מרצונם החופשי. מצד אחד, יש את רשות המיסים שמודעת לכך שהמון אנשים פרטיים, בעלי עסקים, חברות וארגונים מעלימים מס. זו לא תופעה שקיימת רק בישראל והיא עולה לציבור מיליוני שקלים בשנה. מהבחינה הזו, העלמת מס היא גניבה לכל דבר ועניין ויש להתייחס אליה בכובד ראש ובהתאם.
מצד שני, יש את הנישומים עצמם שמעלימים מיסים ועוד יכולים להמשיך לעשות את זה לאורך תקופה ארוכה. בשלב מסוים, אותם נישומים גם יודעים שהם לא יכולים להצהיר בחזרה על המיסים החסרים ועל כאלה שהם לא שילמו – כי ברשות המיסים ידרשו מהם לשלם ריביות, קנסות ועמלות פיגורים והצמדה. עבור אותם נישומים מעלימי מס, הנוהל של גילוי מרצון מאפשר ליהנות מהיתרונות הקיימים ולהגן על עצמם מפני הסנקציות.
ההיבט המוסרי של הנוהל
יש המון ביקורת מוסרית על גילוי מרצון והיא ככל הנראה מוצדקת לחלוטין. גם אם מבינים שעדיף למדינה לגבות את המס, עולה השאלה לגבי הרווח שיוצא מזה לנישומים והיתרונות של הנוהל ספציפית עבורם.